מיקי מנור

ספטמבר 2011 הדר היקרה, מי מאתנו לא צריך חיבוק? בין אם הוא פיזי, בין אם הוא רגשי. רבות הפעמים שאנחנו לא מבינים שאנחנו בכלל צריכים אותו עד אשר אנחנו מקבלים אותו. כך אני רואה את האימון אשר עברתי איתך. חיבוק שהוא גם פיזי וגם רגשי. בעיניי מדובר באחת החוויות הגדולות שעברתי בשנה האחרונה במסגרת המסע האישי שלי לגילוי עצמי. וכפי שנכחת הוא לא היה כל כך פשוט. מסע שכזה טומן בחובו קשיים לא מעטים, הוא כרוך לא פעם בבלבול עמוק ודורש אומץ רב להתמודד עם כל מה שעולה ממעמקי הנפש. וכמו בכל דבר גם במסע הזה לצד המחירים שהוא גבה, לפחות ממני, יצאתי נשכרת בענק. כמה כיף לומר שגיליתי את עצמי. אני עדיין לא בת 40 וגיליתי את עצמי! וחלקך בכך אינו מבוטל. בזכות התמיכה העצומה שלך, היכולת לשאול את השאלות הנכונות, הניווט שלך בשרטוט האישי שלי את מפת חיי כבר הניב תוצאות ואני גאה לומר שהתוצר הראשון כבר מוכן. סיימתי לכתוב את הספר הראשון שלי! אני רוצה לומר לך תודה. תודה על הסבלנות. תודה על האמפטיה. תודה על החיבוק. תודה על חיוכך הקורן. פשוט תודה. אנחנו בתחילתה של שנה חדשה. שנה שעבורי מתחילה בצורה מדהימה. אני מאחלת לך שנה נפלאה לא פחות. שנה של אושר והרבה אור ובעיקר שנה של נחת מהמשפחה. אוהבת אותך המון,