איך רבים נכון?

שני שלישים מהנושאים שבגללם בני זוג רבים זה עם זה אינם ניתנים לפתרון, ולכן השאיפה לא צריכה להיות איך נפתור את הבעיה עליה רבים, אלא איך נפסיק לריב עליה.

 

על פי מחקריו של ד״ר ג’ון גוטמן החוקר כ 40 שנה את נושא הזוגיות (כותב הספר ״שבעת העקרונות לנישואים מאושרים), הריב מסתיים לא כשמוצאים פתרון לבעיה, אלא כשנמאס לריב עליה.

כאשר נמאס לאחד מבני הזוג לריב, הוא עושה מחווה קטנה- מבט, תנועת יד, או כמה מילים שנוגעות ברכות, המחווה הזו היא איתות לבן הזוג השני- בוא נפסיק לריב.

 

אם בן הזוג השני מקבל את המחווה, הוא נענה להזמנה וזה מלמד על חוסן זוגי ומעלה את הסיכוי לחיים משותפים ומאושרים בעתיד.

אם הוא מסרב למחווה ואף מפנה גב, מגיב בהתקפה על נסיון הפיוס, זה מראה שיש קושי בזוגיות.

 

תובנה חשובה של גוטמן- זוגות שרבים יותר, לא נפרדים יותר והם גם לא נפרדים פחות מזוגות אחרים. מה שקובע אם תהיה פרידה זה לא על מה וכמה רבים, אלא איך רבים.

ריב יכול להתנהל בטונים גבוהים ובכעס גדול, ועדיין לא תהיינה לו תוצאות קשות. לעומת זאת ריב יכול להתרחש בלעג חרישי ומנומס ולחולל נזק עצום.

אחת התגליות החשובות של ד״ר גוטמן היא שבוז, לעג וסרקזם גורמים לנזקים שקשה לתקן אותם.

מה שחשוב לשימור האהבה לאורך זמן הוא יכולת התיקון של בני הזוג -לא היכולת להמנע מריב, אלא היכולת להתאושש מריבים ולחזור לשגרה טובה.

 

לפי גוטמן אם העלבת את בן/בת הזוג, יש להתנצל ולהוסיף לפחות 5 מילים טובות, ועדיף שיהיו 8 או יותר.

הכלל: על כל דקה של ריב- לפחות 5 דקות של אהבה.

על כל עקיצה מילולית- לפחות 5 לטיפות מילוליות.

למה? גוטמן מצא אחרי מחקרים רבים שיחס 1/5 בין הזמנים הטובים והרעים של בני זוג הוא גבולי לשרידות הקשר שלהם.

רצוי יחס גבוה יותר, ויחס נמוך יותר הוא מסוכן.

זוג שרב בממוצע חצי שעה ביום, אבל יש לו 3 שעות טובות ביום, סיכוייו להתגרש קטנים בהרבה מזוג שרב רק רבע שעה בכל יום, ולעומת זאת יש לו רק חצי שעה ביום, ולא יותר, של זמן איכות משותף.

 

האופן שבו אנחנו מתבטאים יגרום לצד השני לחוש תסכול עמוק או הבנה והקשבה ומכאן ישפיע על איך מתנהלים הריבים וחילוקי הדעות.

כאשר שיח מתחיל בביקורת ו/או בעוקצנות שהיא סוג של בוז – זה נחשב לפתיחה נוקשה שיש לה מטען שלילי חזק וסביר שבני הזוג לא יצליחו לפתור את חילוקי הדעות בינהם.

המחקר של גוטמן מראה שאם השיחה מתחילה בפתיחה נוקשה, היא תסתיים במסר שלילי, גם אם יהיו בדרך הרבה נסיונות להיות ״נחמדים״.

הסטטיסטיקה היא כזאת- ב 96 אחוזים מהמקרים אפשר לנבא את תוצאתה של שיחה בת 15 דקות על סמך 3 הדקות הראשונות של האינטראקציה. פתיחה נוקשה פשוט חורצת את גורל הדיון לכישלון. אז אם אתם מתחילים ככה את הדיון, עדיף לעצור את הכל, לקחת אוויר ולהתחיל מהתחלה.

 

אחד החוקים החשובים שיש לזכור-

לא רבים בשעת כעס! אם כרגע אני מוצפת, מתוסכלת או כעוסה, עלי להרגע לפני שאני מתחילה לדבר עם בן הזוג שלי, אחרת יהיה פיצוץ ולא אשלוט במה שיוצא לי מהפה.

חוק נוסף- לא רבים בווטסאפ! וגם לא בהודעות מוקלטות.

רק פנים אל מול פנים.