ככל שאנחנו נקבל את עצמינו ואת הזוגיות שלנו, ככה תעלה מידת השמחה שלנו.

המקור לחוסר סיפוק וחוסר שמחה במה שיש לנו, הוא שתמיד אנחנו רוצים יותר ממה שיש לנו בין אם זה כסף, סטטוס, רכוש, ביטחון, או מישהו טוב יותר, יפה יותר, מוצלח יותר ממה שכבר השגנו.

ההתמקדות האוטומטית של רובינו היא בחסר (כוחו של החומר בחסרונו = תמיד נראה את הצד החסר, את מה שאין), אנחנו מתמקדים בתדמית, במה שאנחנו חושבים שיעשה לנו טוב ולא במה שיש או עושה לנו טוב בפועל.

איך מגבירים שמחה?

המוח שלנו גמיש וניתן לתכנת אותו, ליצור חיבורים חדשים.

אם נלמד להתמקד בחוויות חיוביות ורגשות חיוביים, נתכנת את המוח שלנו להיות שמח. אם נתמקד במחשבה ובהסתכלות על דברים חיוביים, ניצור קשרים במוח שיאפשרו לנו להיות שמחים יותר.

"ככל שהנוירונים שלנו יורים אותות חשמליים לזמן יותר ממושך, כך הקשר ביניהם נהיה הדוק יותר", אומר ריק הנסון, נוירופסיכולוג, "וכך קל לנו יותר להרגיש רגשות חיוביים".

סביבה תומכת, מערכות יחסים, זוגיות, כל אלו תורמים לתחושת השמחה שלנו ומגבירים אותה.

כמו כן עזרה לזולת מייצרת תחושת משמעות, שמגבירה שמחה.

השוואות הן המקור העיקרי לחוסר סיפוק ושמחה בחיים בכלל ובזוגיות שלנו בפרט.

אנחנו חושבים דרך השוואות, ככה המוח שלנו עובד- היא רזהשמנה יחסית ל… הציון שלי טוב ביחס ל… אני עשירעני ביחס ל…

אנחנו משווים הכל- ציונים, הישגים, מראה חיצוני, רמות הכנסה, גודל הבית, הצלחות, כישלונות,  בעלות על רכוש, סטטוס, בני זוג, הכל!!

להשוואות יש השפעות שליליות על חיינו ואיכות החיים שלנו. היא גוזלת זמן, גורמת לנו להרגיש פחות, לא מספיק, מורידה מהערך שלנו, יוצרת רגשות שליליים של קנאה וטינה כלפי אחרים והכי גרוע- אנחנו מתמקדים באחר במקום בעצמינו.

איך משחררים השוואות?

קודם כל מזכירים לעצמינו כל יום שמה שאנחנו רואים בפייסבוק/אינסטרגם הוא ברובו הצגה של מה שרוצים שנראה. כל תמונה נבחרת ממליון נסיונות, עוברת עריכות ופילטרים. רוב האנשים שמים את הרגעים היפים בחיים ולא את הרגעים הקשים ויוצרים תחושה שאצלם המציאות נפלאה והחיים רק מחייכים להם וכל הזמן .

אני מכירה לא מעט אנשים עצובים ששמים תמונות באינסטגרם שדרכן הם נראים שמחים ומאושרים וזוגות שבמשבר ששמים תמונה זוגית שכולה נוטפת אהבה שכל מה שהם מרגישים זה בדיוק ההיפך.

מה שקורה- למרות הידע הזה, אנחנו עדיין מאמינים למה שאנחנו רואים, ולכן חייבים לחזור ולהזכיר לעצמינו שמדובר בעולם וירטואלי.

זכור לי ציטוט של טוני סופרנו שנשאר חקוק בראשי: "אל תאמין לשום דבר שאתה שומע ולחצי ממה שאתה רואה.." אין מדויק ממנו! אנשים משמיעים את מה שהם רוצים שתשמעו ומראים את מה שהם רוצים שתראו.

ההצעה שלי- שחררו את כל מי שלא עושה לכם טוב וגורם לכם לקנאה ולתחושות לא טובות – ברשתות החברתיות ובחיים.

פירגון משחרר קנאה

אם תגיבו לאחרים כמו שהייתם רוצים שהם יגיבו לכם- תפרגנו להם ולהצלחות שלהם, הם יעריכו זאת וזו תהפוך לתגובת שרשרת הלאה ולתגובה חוזרת כלפיכם, זה יחזק את הקשר שלכם ויעורר תחושות חיוביות במקום שליליות.

בכל פעם שעולה השוואה, מועקה, תחושה שמה שיש לי פחות טוב-

עשו משהו שיש בו תנועה- (לא אכילה…), תתלבשו צאו לסיבוב, צאו להליכה, שימו מוזיקה ותרקדו, לכו לשיעור בסטודיו או כל דבר שעושה לכם טוב. השארות סטטית בספה/מיטה/כסא תייצר הכפלה של המחשבות השליליות ורק תגביר אותן.

יש להפסיק להשוות בין בני הזוג הקיימים לאקסים שלנו.

הכינו רשימה של מה שיש:

רשמו את כל מה שיש בבן/ת הזוג שלכם, מה אתם אוהבים בהם, למה התאהבתם, מה ראיתם, מה אתם אוהבים בהם היום. לרשימה הזו הכניסו דברים קטנים וגדולים (מהכנת קפה בבוקר ועד טוב ליבו), לרשימה הזו הכניסו כל יום משהו אחד חדש שראיתם בבני הזוג.

לפני השינה- קראו את הרשימה גם כאשר אתם יודעים אותה בעל פה, לאחר שקראתם אותה הגידו תודה על כל הטוב הזה.

עשו משהו בשביל בני הזוג

מאמץ מצידנו מחבר אותם וגורם לנו להרגיש שייכים, החליטו שכל יום אתם עושים משהו אחד עבור בני הזוג- זה יכול להיות קטן- ווסטאפ באמצע היום, מתנה קטנה, פתק בהפתעה או גדול- הזמנת חופשה, חוויה זוגית וכו. ככל שאנחנו נתאמץ יותר עבור בני הזוג אנחנו נרצה אותם יותר.

חלק גדול מההשוואות הוא התחושה שאחרים מתקדמים בזמן שאנחנו תקועים במקום, אולם עצם ההשוואה לאחרים היא בחלק לא מבוטל מהמקרים הסיבה שגורמת לנו לתקיעות, ולכן חשבו איך אתם מקדמים אתכם ואת הזוגיות שלכם, מה אתם יכולים לעשות כדי לשפר אותה, כדי להרגיש בה יותר טוב, איך תשקיעו, תפנקו, תראו אהבה וחום לאורך היום כלפי בני הזוג.