בקרוב נפתח המחזור הבא של קורס מאמני ומטפלי שיטת “זוגיות מעשית”!
החופש הגדול לפנינו וכבר אנו טובעים בהוצאות כספיות רבות: קייטנות לילדים, חופשות משפחתיות, בייביסיטר, בילויים שלא לדבר על מעברי דירה, שיפוץ ושאר הדברים שיולי אוגוסט מזמנים לנו. בין אם תכננו את ההוצאות בצורה מדוקדקת ובין אם לא, במרבית המקרים אנו מוצפים בבלת”מים ומוציאים הרבה יותר ממה שחשבנו שנוציא. ההוצאות הרבות מובילות לא פעם למשבר כלכלי שמעמיד את הזוגיות מול מבחן מורכב ולא פשוט.
משפט שסבתי (ז”ל) הייתה נוהגת לומר לי והוא נותר חקוק בזכרוני: “כשהעוני נכנס מהדלת – האהבה בורחת מהחלון”. שינוי כלכלי מוביל לשינוי בהרגלי החיים, הצריכה, מוביל ללחצים נפשיים ורגשיים ומאלץ את בני הזוג להסתגל למציאות שלא בחרו בה.
כמו בכל משבר יכולה להיות לו אחת משתי התוצאות: אי עמידה במשבר תוביל לפרידה. התגברות על המשבר תוביל להתחזקות הזוגיות וצמיחה.
הקשיים באים לידי ביטוי באופן שונה אצל הגבר והאישה. הגבר שעוד מימים ימימה היה הצייד יהיה מוטרד בהיבט של פרנסת הבית: הוא ירצה שיהיה כסף לתשלום ההתחייבויות, החשבונות והצרכים הבסיסיים לעומת זאת אצל האישה הקושי והחסך הם אחרים: היא תהיה בתחושה קשה של צמצום ומחסור.
כמובן שאין הכוונה לכך שהאישה אינה לוקחת אחריות על ביתה, אך בהיבט של התחושות – כאשר מגבילים את האישה בהיבט הכלכלי / כספי היא מרגישה תחושה של הקטנה וצמצום.
לא פעם אני שומעת אמירות כמו “לא חשבתי שאגיע למצב הזה”, “אני מרגישה שכל הזמן אני צריכה לחשוב על מה אני יכולה להוציא ועל מה אני לא יכולה להוציא”, “בא לי להיות חופשייה”, “אני מאוכזבת מבן הזוג שלי”.
מהגברים אני שומעת אמירות כמו “היא לא מודעת למצב”, “היא לא מפסיקה להוציא על שטויות”, “אני לא יודע לאן נגיע בסוף…”
אחד הדברים הראשונים שצפים כאשר מתחיל שינוי כלכלי (עוד הרבה לפני שהגיע משבר כלכלי) הוא חיפוש אחר האשם. לא פעם האישה באה בטענות לבעלה שאינו מפרנס כראוי והוא מצידו מאשים אותה בפזרנות יתר וחוסר מחשבה לגבי ההוצאות. מסכת האשמות הזו מעבר להיותה לא מקדמת, פוגעת קשות במערכת הזוגית, מוסיפה לחצים, מרחיקה את בני הזוג האחד מהשנייה ופוגעת באינטימיות הזוגית.
בהיעדר תמיכה הדדית של בני הזוג האחד בשנייה, נוצרת תחושת בדידות שמובילה לריחוק, חיפוש אשמים, חוסר עשייה מקדמת והידרדרות המצב.
אחד הגורמים הבעייתים בעידן המודרניזציה והפייסבוק הוא ההשוואות. כולנו חשופים להמוני אנשים בכל רגע נתון ושוכחים שכל אחד מהאנשים הללו בוחר מה הוא רוצה שיראו עליו. נוצרת תחושה שלכל הסביבה שלנו והסובבים אותנו יש יותר מאשר לנו בכל ההיבטים: זוגיות טובה יותר, יותר כסף, יותר הצלחה, יותר בילויים, ילדים מוצלחים יותר (כולם שמים את תעודות ההצטיינות של הילדים). התסכול שלנו הולך וגובר ואנו מטיחים האשמות נוספות בבני הזוג שבגללם מצבנו הוא כזה…
כאשר הקשר הוא אינו חזק בבסיסו, משבר כלכלי יכול בקלות להביא להידרדרות במערכת היחסים ופירוקה.
ככל שרמת הפתיחות גבוהה יותר כך הסיכוי להימנע ממשבר גבוה בהרבה. הבעיה היא כאשר השיח בין בני הזוג לא פתוח, כאשר התקשורת אינה מקדמת, שחילופי המילים אינם חיוביות ושבני הזוג לא מורגלים לדבר על דברים ולפתור אותם ביחד.
הכי קל זה להאשים אחד את השנייה בבעיה, החכמה היא לעבוד במשותף, להבין שתמיד לשני הצדדים יש חלק במצב ולקחת אחריות כל אחד על החלק שלו. כמו כן לראות על מה אפשר לוותר על מנת להיחלץ מהמצב. כדאי שהוויתורים יהיו הדדיים וכאלו שבתחתית סדרי העדיפויות אצל כל אחד מבני הזוג.
תמיכה היא מתכון להצלחה. כאשר יש על מי להישען, עם מי לדבר ואצל מי לפרוק אפשר להתקדם. כמובן שהכוונה היא שזה יקרה בין בני הזוג תוך הבנה וחיבוק גם שקשה.
השניים טובים מהאחד ובוודאי באיתות משבר. ישיבה משותפת והחלטה על סדרי עדיפויות, בחירות משותפות והתגייסות שני בני הזוג ליציאה מהמצב יכולים לזרז את הדברים ולשפר את המצב מהר וטוב יותר.
לא ניתן להתנהל ששני בני הזוג מנהלים במקביל את הכספים, ההוצאות וההכנסות וגרוע מכך- שאף אחד לא מנהל את הכספים בבית. יש לבחור ביחד מי האחראי על נושא הכספים ומנהל זאת, להחליט על הסמכויות ואילו החלטות לוקחים במשותף. חשוב לסמוך על בן הזוג הנבחר ולאפשר לו לקבל החלטות, גם אם הן כואבות…
משבר כלכלי יכול בהחלט להביא למצב של מלחמה בין בני הזוג ולהפוך את הזוגיות לשדה קרב, אך אם בני הזוג ישכילו להבין שמה שצף בעת המשבר הוא חסך שהיה קיים ביניהם כל השנים, אך לא הייתה פניות של שני הצדדים להקשיב ולטפל בו הם יכולו לראות במשבר הזדמנות אמיתית להקשבה, תמיכה ושיח על הדברים- כרגע אין ברירה וחייבים לשלב כוחות אחרת המצב יהיה גרוע בהרבה. זה הזמן להפוך את הרע לטוב, להתמקד, להתחזק, להיות קשובים אחד לשנייה ולפתור את הדברים במשותף.
מחקרים רבים מראים שזוגות שבחרו בתמיכה הדדית על פני מלחמה מעידים שהזוגיות התחזקה והם גילו צדדים חיוביים אצל בני הזוג שלא ראו קודם.
המשבר הוא הזדמנות להתקרבות, שילוב כוחות ויציאה לדרך חדשה ומקדמת.
בזמן משבר חשוב שיתקיימו אחידות במסרים ושיתוף פעולה בין בני הזוג.
יש לקבוע כללים חדשים להתנהלות כלכלית, להעביר את המסר במשפחה הגרעינית ולקבוע מסר אחיד אותו יבחרו להעביר החוצה על מנת שירגישו נוח עם המצב.
אין צורך להתמודד עם הסתרות או להראות משהו שאינם יכולים לעמוד בו, אך גם לא מצופה לספר בפרטי פרטים על המצב ולהכניס את הסביבה הרחבה לתוך עניינם הפרטיים של בני הזוג. חשוב לשמור על פרופורציות ולבחור ביחד מה משתפים ואת מי.
המון אנשים אוהבים אתכם ורוצים לעזור לכם.
עזרה לא חייבת להיות כספית. עזרה יכולה להיות מוראלית – למצוא עם מי לדבר, יכולה להיות בשמירה על הילדים או להתארח לארוחה.
ישנה נטייה אצל אנשים רבים לא לבקש עזרה כלשהי- הם לא רוצים להראות נזקקים ורוצים לשדר עסקים כרגיל, עזרה ותמיכה מהסביבה יכולים לשפר את המצב ולתת תחושת משמעות לצד השני, אין סיבה לא לעשות זאת ולהיעזר.
כל עזרה שמוצעת, יכולה לקדם את המצב ולשמור על הזוגיות צריכה להתקבל בברכה ואהבה.
הדר זוהר, מאמנת אישית ומלווה תהליכי זוגיות
הצטרפי לניוזלטר של המרכז לזוגיות מעשית והשארי מעודכנת במאמרים חדשים, טיפים וסדנאות חדשות
