בעבר הדברים היו פשוטים וברורים – נשים היו אימהות – דאגו לצרכי הילדים והבית והגברים היו ציידים שדאגו להגנה ומזון.  עם חלוף השנים השתנה והתקדם מעמדן של הנשים במקביל להבנת צרכים, רצונות ולגילויים האישיים שלהן.

האישה של היום אינה רק עקרת בית – המגדלת את ילדיה ודואגת לכל צרכי הבית כי אם  אשת קריירה העובדת מחוץ לבית ולוקחת על עצמה תפקידים שונים המקבילים לאלו של הגברים. אחד הקונפליקטים הקשים מתחיל כאן – אומנם אנחנו לוקחות חלק בעול הפרנסה, אך עול הבית עדיין נשאר באחריותנו.

יום טיפוסי בחייך,  האישה העסוקה

בוקר.  מתחיל בלחץ על האישה לארגן את הילדים, להכין ארוחת בוקר ולהכין כריכים לבית הספר. במקביל היא צריכה להתארגן לעבודה, לפזר את הילדים, להגיע למקום העבודה בזמן ולהיראות במיטבה ומלאת אנרגיה.

המשך היום. ממשיך בלחוץ – טלפונים, מיילים, שיחות עם קולגות, ישיבות, חוטפת משהו לאכול (מה פתאום ארוחה מסודרת!), ממהרת לאסוף את הילדים מהמסגרות של גן ובית ספר, מה שמלווה גם במבטים תמוהים מצד הקולגות (בעיקר הגברים)  “היא שוב עוזבת מוקדם את העבודה”, מגיעה בדקה האחרונה לגן כשהמטפלת כבר עם הילד הפרטי  שלה על הידיים,  היא מתנצלת, מחייכת וממשיכה בלחץ.

עדיין לחץ.  מנסה לתמרן בין שיעורי הבית של הילדים, ארגון הבית, ניקיונות, בישולים, סידורים, המשך טלפונים ומיילים מהעבודה, הסעה לחוגים ומשחק עם הצעירה של הבית.

לילה. כן, עדיין לחץ. צריך להספיק לבשל למחר, לקפל כביסה , לארגן את הבית ואז מגיע רגע הקריסה למיטה במטרה למלא את הסוללה ליום נוסף שיראה בדיוק אותו הדבר.

 רגע, מה עם בן הזוג?

נכון. יש לך בן זוג – מסור ואוהב, שישתדל לעזור, אך הכול במגבלות העבודה שלו (כמובן). הוא אולי יסיע לבית הספר, אולי יחליף אותך, מדי פעם, פעם בבית. עם זאת, האחריות נשארת על כתפיך.

ואז מגיע הרגע בו את מגלה את היכולות המוטבעות בך שאפילו לא ידעת על קיומן. מזל טוב, הפכת להיות מולטי טאסק – להטוטנית במשרה מלאה.

חשוב לך לשמור על תדמית נפלאה כלפי חוץ, להביא לגן את העוגה שהתבקשת להביא, להצטרף לטיול בבית הספר להגיע לכל הפעילויות של הורים ילדים – רק שלא יגידו שאת לא אמא טוב ומסורה.

השאלה היא, היכן את נמצאת בכל הסיפור הזה? בשילוב של אימהות, קריירה זוגיות – האם את בחרת בכך? איפה המימוש שכל כך יחלת לו? למה את עושה  את כל זה? האם החברה מכתיבה לך – במשפטים כמ ו- “מה, את לא עובדת …?” או מהצד השני “בשעה כזו את חוזרת מהעבודה…”? הילדים שלך נטושים – המטפלות מגדלות לך את הילדים”.

מכאן השאיפה להיות אימא ובת זוג מושלמת מובילה לאשמה, תסכול ומירמור…

קונפליקטים – שאלות עצמיות

הן מהדהדות ללא הרף, נוכחות כל הזמן וההחלטה היא רגעית. קשה להחליט על גבולות גזרה נוקשים ולעמוד בהם. השאלות הן:

מה אני רוצה יותר – זמן עם הילדים או משרה טובה יותר, קידום, או אולי יציאה לעצמאות?

כשאני בבית עם הילדים – האם להיות בנוכחות מלאה איתם, לאפשר זמן איכות או לענות ולהחזיר טלפונים?

להפגין נוכחות בעבודה ולהישאר מאוחר או להגיע לילדים מוקדם?

לצאת עם הבעל או פשוט ללכת לשון?

להשאיר מקום לחברות? אני רוצה זמן, אבל מתי?

זמן לעצמי – אני בכלל זוכרת מה זה?

מה אנחנו רוצות באמת?

להיות אימהות טובות ומסורות?

נשות קריירה מצליחות?

או לשלב בין השניים?

לפני הכול  –  איזון – איזון בין אימהות לקריירה, בין רצוי למצוי, בין נתינה לעצמאות, בין ביחד ולחוד, בין מציאות – אפשרי לחלום.

עלינו להתבונן פנימה ולמצוא את האיזון הנכון לנו, אין דבר כזה איזון נכון – לכל אחת האיזון הנכון לה ורק לה.

ראשית עלינו לייצר סדרי עדיפויות – מה חשוב לך? מה היית רוצה להכניס לחייך? על מה את לא מוכנה לוותר? על מה אין לך בעיה לוותר? מה לא חשוב לך בכלל? מה תשמחי לשחרר מחייך?

לאחר שהחלטת מה את רוצה, הגיע שלב היישום

צעד מס’  1 – כתיבת חזון אישי – מהי תמונת החיים המיטבית שאת מאחלת לעצמך בעוד שנה מהיום? רשמי חזון אישי לאימהות  וחזון אישי לקריירה ולאחר מכן שלבי ביניהם – תוך חשיבה על סדרי העדיפויות שבחרת ועל מה את מוותרת. אי אפשר הכל – וכשאת מנסה לעשות הכל מהכל מגיע העומס ואיתו תחושת התסכול והקריסה.

צעד מס’ 2 – לצקת תוכן, יעדים ומטרות לחזון – לבנות תוכנית פעולה מעשית להשגת היעדים, עלייך לבדוק באילו דרכים את יכולה לממש אותו, את צריכה למצוא דרך שתתאים לך ולא כזו שתתאים לחברה או לבעל – איך את תחיי בנוחות ובשלום עם התוכנית שיצרת לעצמך.

צעד מס’ 3 – שיתוף ותמיכה מצד בן – הזוג, חשוב שהוא יהיה שותף ויירתם לתהליך, יהיה חלק ממנו ויתמוך בך. ספרי לו על החזון, הלהיבי אותו והראי לו כמה חשובה תמיכתו וכמה חשוב חלקו בחייך.

צעד מס’  4 –  להיות ברורה ושלמה – כאשר את תהיי ברורה לעצמך ותחליטי שזו הדרך הנכונה ביותר עבורך – יהיה לך קל יותר לשווק אותה לעולם.

חשוב מאוד שהגבולות יהיו ברורים – עד כמה את בוחרת להיות בבית, בעבודה ועם הבעל ורק אז תגיעי לאיזון.

הגיע הזמן להפנים

בקשת עזרה – למדי לבקש. אל תתרצי. זו אינה חולשה,  אלא גדולה ללמוד לקבל. ותרי על התדמית של להיות כל יכולה וחזקה והקלי על עצמך.

מסרים חברתיים –  למדי להתמודד איתם. שינוי מצידך יגרור תגובות של החברה (פתאום את פחות זמינה, כבר לא תמיד הראשונה להתנדב לכל דבר ויודעת לומר גם לא). הרגישי שלמה עם הבחירות שלך, עמדי מאחוריהן, נהגי בעקביות וכך תוכלי להתמודד עם תגובות החברה.

שחרור מייסורי מצפון – כשתשלימי עם הבחירות שלך ותעבדי על פי החזון האישי, תוכלי לשחרר את ייסורי המצפון. יש לקחת בחשבון שתמיד יש מחיר – אך מה שחשוב לזכור הוא שאת כבר לא אומללה ולא קורבן, אלא אישה חזקה שמתנהלת לפי הבחירות שלך.

להפסיק להתחשבן עם בן הזוג – כל אחד מבני הזוג צריך לבחור מה הוא רוצה לעשות לטובת ביתו – מה תחומי האחריות שלו – על מנת שיהיה ניתן לחיות בהרמוניה. התחשבנות, תוכחה אחד של השנייה גוררת מריבות, ויכוחים ובזבוז אנרגיה. חלוקת תפקידים ברורה תעזור לניהול הבית ברוגע ושמחה.

זמן עם הילדים שיהיה זמן איכות – רק איתם – חשוב ליצור תוכן שמעניין אותם ולתת מקום לצרכים הרגשיים שלהם – לדבר על מה הם מרגישים, לשתף אותם בחוויות שלך וברגשות שלך.

זמן איכות  לעצמך לטעינה – את נמצאת כל היום בנתינה וזלילת אנרגיה – חשוב מאוד להיטען להכניס אנרגיה חדשה, דאגי לעצמך, מצאי תחביב, הקדישי זמן רק לעצמך.

הדר זוהר, מאמנת ומלווה תהליכי זוגיות.