אנחנו יצורים חברתיים, הזקוקים לבן או לבת זוג, לחום, לאהבה, לפרגון ועידוד. מדוע, אם כן, מאתגר כל כך למצוא זוגיות וכשכבר מצאנו – איך שומרים עליה?
כולנו רוצים את אותו הדבר: מישהו שיאהב אותנו, שיחבק, יעטוף, יכיל, יתמוך, יעודד ויפרגן, אבל לרובנו קשה להודות בכך. כשאנחנו כבר מוכנים להודות בכך, רגע שנכנסת הזוגיות, יחד איתה נכנס האגו, המשחק והתדמית שגורמים לנו להסתיר את רגשותינו ורצונותינו- “רק כדי שהשני לא יחשוב שאני רוצה אותו יותר…”
מאיה (שם בדוי), 35, הגיעה למפגש השבועי טעונה במיוחד. “אני לא מבינה למה כל כך קשה לי למצוא בן זוג, מה חסר בי, מה יש בכל החברות שלי ולי אין?” כך המשיכה מאיה ופרקה את כל תסכולה במשך דקות ארוכות. מציאות לא פשוטה עבור אישה בת 30+ שאינה בזוגיות. הלחץ הסביבתי, המשפחתי והאישי מכרסם בכל נבכי נשמתה ולעיתים קרובות אותו הלחץ הוא שמרחיק ממנה כל גבר שמתעניין בה. אציין שמאיה אישה יפה, מושכת, אינטליגנטית, חריפה, מצליחה, בעלת קריירה משגשגת, מודעת לעצמה וליכולותיה.
מה קשה כל כך במציאת זוגיות?
למאיה, כמו לרבות מהנשים שאני פוגשת יום יום בקליניקה שלי, יש את אותם התסכולים והתלונות. מרובן אני שומעת משפטים כמו: “כל הגברים נוראיים, מניאקים, רוצים רק משהו אחד”, “האתרים הם שוק בשר”, “כל הגברים השווים תפוסים”. ואני שואלת, האומנם?
קיימים מספר מאפיינים החוזרים באופן כזה או אחר אצל רוב הנשים שאינן מצליחות למצוא זוגיות. את חלקן מאפיין אחד מהם, בעוד שאצל האחרות יש מספר גדול יותר של מאפיינים במקביל. במשך כמעט עשור בו אני עוסקת בעולם הזוגיות פגשתי אצל רובן ככולן לפחות אחד מהמאפיינים הללו:
- רצון להשיג את בן הזוג המושלם – כזה שיענה על כל החלומות, כל הצרכים וכל המאווים ללא פשרות, מבלי להסתכל אף לרגע על מה שהאישה מביאה לזוגיות.
- כל אחד מהצדדים לא רוצה לחוות דחייה, ולכן שניהם מונעים מכך ומתנהגים בחוסר טבעיות, מה שבמרבית המקרים מרחיק או גורם לקשר להימשך מספר דייטים בלבד (אנו לא יודעים לחזור להתנהגות הטבעית לאחר שהצגנו משהו אחר).
- קיצוניות – חלקם לצד אחד והאחרים לצד אחר- יש את אלו הנותנים את עצמם מהרגע הראשון והתוצאה – לצד השני לא מעניין או לא מאתגר. האחרים – אינם מראים פנים לאורך זמן עד שהצד השני מתייאש.
- פחד לבחור – ‘אם אבחר ואתמסר עכשיו, אולי אפספס משהו טוב יותר בהמשך’…
- דימוי עצמי נמוך- אישה שאינה מאמינה בעצמה, שמרגישה שהיא לא שווה, לא ראויה, לא מאמינה שמשהו אחר ירצה בה, הופכת לאישה שנמנעת מקשר אמיתי ובריא. נשים שמרגישות שלא מגיעה להן אהבה, שאינן ראויות מסתפקות פעמים רבות בקשר שמבוסס על מין שאינו מחייב את בן הזוג כלפיהן “חיפשתי אהבה ומצאתי מין”. קשרים כאלו מתסכלים וגורמים למפח נפש בחייה שהולך ומרחיק אותה יותר ויותר מזוגיות אמיתית ויציבה.
- פחד מפגיעה – ‘אם אסכים להיחשף, להתמסר, לתת, לקבל, להיות אני ללא מסכות – אולי יום אחד בן הזוג לא ירצה בי עוד, יעזוב וליבי ישבר’. כאשר אחד מבני הזוג בוחר לעזוב, נוצר שבר אצל הצד הנעזב, הוא מרגיש נטוש, דחוי ושאינו שווה מספיק. הדבר פוגע בדימוי ובערך העצמי. חשוב מאוד במקרים הללו, להיות בסביבה תומכת, לא להישאר לבד, לחוות את הכאב, אך לא להישאב אליו, לעשות דברים שאוהבים עם אנשים אהובים. להכין רשימה של כל הדברים הנפלאים שיש בנפגע ולשננם מול הראי יום, יום, עד שתגיע ההתחזקות. לזכור את העובדה שאותו אדם זכה לאהוב.
- חוויה לא חיובית מן העבר- פעמים רבות, חוויות טראומתיות או חוויות לא טובות מהעבר, גורמות לאישה להסגר, להינעל ולא להסכים להכניס גבר לחייהן שוב.
- אישה זכרית- סוג הגבר שיימשך לאישה יהיה לפי מה שהאישה משדרת- כאשר אישה משדרת קשיחות, נוקשות, גבריות, לעיתים אף לבושה בבגדים זכריים, היא תמשוך אליה גברים נשיים וחלשים, על אף שכל מה שהיא רוצה זה גבר חזק וחסון יותר ממנה. בזוגיות יש איזון- במידה והאישה חזקה מאוד ייכנס לחייה גבר חלש ולהיפך. רק שינוי בהוויה הפנימית והחיצונית ימשוך אליה את הגבר שהיא רוצה.
- פחד ממחויבות- אישה המפחדת להתמסד, לבחור, מפחדת לשחרר פנטזיות על האביר על הסוס הלבן, תמנע ממחויבות לגבר אחד, תמצא עצמה בסטוצים אינסופיים ובחיפוש מתמיד אחר זוגיות.
- תקיעות על האקס- נשים רבות מתקשות לשחרר את האקס. הן חושבות עליו, מזמנות אותו, מדמיינות אותו איתן וכל המאמץ ההוויתי הופך להיות מסביבו. התוצאה היא חסימת גבר חדש שייכנס לחייהן ברמה המעשית והאנרגטית. המחשבות שלנו הופכות למעשים שלנו. כאשר המחשבה היא סביב גבר מסוים, האישה לא תראה ולא תאפשר כניסה לאף גבר אחר לחייה.
הקשר נוצר, אך לא עובד היטב בשביל שני בני הזוג
יש כאלו המצליחים לגבור על מה שמעכב אותם והם נכנסים לקשר זוגי, אך במקרים רבים בטווח הקצר או הארוך הקשר מתגלה כלא עובד, לא מקדם ולא בריא והיחסים עולים על שרטון.
קיימות לכך לא מעט סיבות שיכולות לגרום לקשר לא לעבוד. אלו הסיבות העיקריות בהן אני פוגשת כמעט באופן קבוע:
- אחד או שני בני הזוג מרגישים שהצרכים שלהם אינם מתמלאים, שלא מקשיבים להם, לא “רואים אותם”, לא מבינים אותם, הם מרגישים בודדים בתוך הקשר.
- כאשר אחד הצדדים שולט והשני נשלט – פעמים רבות יש חוסר איזון ביחסים בין בני הזוג, אחד שבאופן תמידי כנוע ומוותר והשני קובע ועל פיו יישק דבר, כאשר אחד הצדדים לא עומד על שלו, לא יודע לדרוש את שמגיע לו ותמיד מוותר, הצד השני תופס אותו כמובן מאליו, לא מוערך ולא מעניין. דווקא הצד החזק שנמצא בעמדת כוח, ירצה לעזוב והצד כנוע לא יבין ובדרך כלל עולה התהייה- “נתתי הכל- איך לא רוצים אותי?”.
- חוסר כבוד הדדי, השפלות בפומבי, התנצחויות ועלבונות חוזרים ונשנים. כאשר הצדדים אינם מכבדים אחד את השנייה, משפילים אחד את השנייה בפני אנשים זרים, מרבים להעליב ולהתנצח, הקשר הופך לבלתי נסבל, תחושת הערך העצמי יורדת ובסופו של דבר נפרדים.
מה נכון לעשות מהדייט הראשון?
- לרשום שלושה דברים שהם הכי חשובים לי בבן/בת זוג ועל השאר להסכים להתפשר ולוותר, חשוב לזכור שרק כאשר נסכים לפנות מקום ולוותר נוכל לפנות מקום ולהכניס בן זוג לחיינו.
- בשלושת הדייטים הראשונים להגיע כאדם (ולא כגבר או אישה שרוצים למצוא חן) – לבדוק את הצד השני- ממקום של “האם אני מוכן להיכנס איתו לשותפות בחיי”, לא לפחד להיפגע או להדחות אלא להגיע כבוחן ולא כנבחן.
- במהלך כל דייט מתחילת הקשר למצוא לפחות חמישה דברים טובים שאני יכול להגיד על האדם שיושב מולי ולא לעסוק במה שאינו טוב בו.
- להקשיב לצרכים שלו, לשאול מה הוא רוצה, אוהב, מעדיף, מה עובד עבורו בקשר ומה פחות, לא לשפוט את תשובותיו, לא לפרשם כביקורת, אלא לבדוק איך אני יכולה לעשות עבורו שיהיה לו טוב – רק כאשר צרכיו של כל אחד מבני הזוג מתממשים ניתן לחיות בהרמוניה בזוגיות.
- חשוב לאורך כל הקשר לדבר בגוף ראשון, שיח בגוף שני (את/ה) מתפרש כהאשמה, חינוך, ביקורת אצל הצד השני ויוצר ריחוק.
- להרבות בגילויי אהבה, פרגונים, מחמאות וחיזוקים לבן/ת הזוג באופן יומיומי. (כמובן שבהדרגה- בדייטים הראשונים, לא להרבות במחמאות, בדייט הראשון להחמיא פעם אחת ובכל דייט להוסיף מחמאה/פרגון…)
ולזכור שרק אהבה מביאה אהבה!
הדר זוהר, מאמנת אישית ומלווה תהליכי זוגיות